איך נולד משחק לימודי?

כשאנחנו מפתחים משחק, הוא עובר תהליך ארוך מתחילתו כרעיון, ועד למשחק הסופי שאותו משחקים הגולשים או משתמשי האפליקציה.

אז איך זה עובד.

1.המסר – לקוח רוצה ללמד משהו או שיש לו איזה מסר שהוא רוצה להעביר, הוא פונה אלינו ומעביר לנו את מה שחשוב לו שיהיה במשחק.
2.חשיבה חופשית – אנחנו יושבים עם הלקוח ובעצמנו ומעלים רעיונות וכותבים אותם (מפת רעיונות), נותנים מקום גם לרעיונות הכי פרועים. מקבלים השראות ממשחקים קיימים, ומנסים להמציא בעצמנו רעיונות חדשים.
3.מיקוד וסינון – אנחנו עוברים על השמש או רשימה שיצרנו בחשיבה החופשית, ומתחילים לסנן, רעיונות טובים יותר, ורעיונות טובים פחות, רעיונות שטכנולוגית לא שייכים או כאלו שלא מתאימים לפלטפורמה. בדרך כלל לאחר המיקוד נשארים עם 2-3 רעיונות טובים וממוקדים.
4.חזרה ללקוח – מציגים ללקוח את הרעיונות, ותרשימים קטנים שמבהירים מה אנחנו מציעים, אחרי דיון וחשיבה משותפת בוחרים את הקונספט הרצוי למשחק.
5.אישור המשחק וחידוד המסרים הלימודיים – בשלב הזה המשחק עובר קצת שינויים והתאמות, מהתאם לאנשי החינוך שנמצאים אצל הלקוח, ודעות המנהלים.
6.כתיבת אפיון – אנחנו יושבים על המשחק ומפרקים אותו לחלקים, מה יהיה בכל שלב, מה ההתחלה ומה האמצע, מה השחקן עושה בדיוק, ואיך הוא שולט במשחק, ועוד המון המון פרטים. עם תרשימים יותר מפורטים וברורים.
7.אישור האפיון – המשחק שוב חוזר אל הלקוח, והוא מאשר את האפיון.
8.עיצוב – לאחר שבחרנו את המעצב המתאים למשחק המוצע, אנחנו מדריכים אותו על האפיון, והוא מתחיל לתת חיים למשחק שאנחנו רוצים ליצור. בנוסף נעזר במוזיקאי או נחפש קבצי מוזיקה מתאימים למשחק.
9.אישור העיצוב – הכדור אצל הלקוח, והוא מאשר את העיצוב ומתקן דברים שעוזרים להבין את המסרים. המעצב מתקן בהתאם עד שיש לנו אישור.
10.תחילת פיתוח.
א. פיתוח מנוע – פיתוח מתחיל בבנית המנוע של המשחק. בנתיים, גם בלי התייחסות לעיצוב, אנחנו בונים את המנוע הבסיסי של המשחק. לדוגמה, אם מדובר על פקמן, נבנה שחקן שיודע לזוז במרחב ולאכול נקודות. וכן הלאה.
ב.בדיקת המנוע – המנוע הוא הבסיס של המשחק ודבר העיקרי שלו, ולכן המנוע עובר בדיקות עד שיודעים בוודאות שהוא עובד.
ג.הטמעת העיצוב – השלב הכי כיפי, אנחנו מחברים את כל היופי שנוצר לפני זה ומטמיעים אותו בתוך המשחק, פתאום מסתם ריבועים ועיגולים מתחילים לראות משחק אמיתי.
ד.מסכים – מסך פתיחה, מסך הוראות, מסך ביום, קרדיטים ועוד. דברים שלא דורשים תכנות מורכב, אבל כל משחק צריך אותם.
11. הטמעת מוזיקה – המשחק כבר ממש הולך לבד, וגם משמיע קולות (כיף!!!).
12.בדיקות – צוות ה-QA וגם סתם חברים שרוצים בודקים את המשחק, ומאירים את עיני המאפיינים והמפתחים בדברים שעובדים טוב או קצת פחות במשחק.
13.הצגה ללקוח – לאחר שעברנו את הכל, המשחק מוצג ללקוח, שכמובן בודק אותו, משחקית חינוכית וכו’. ומעיר את הערותיו.
14. סבב שיפורים – משפרים את הדברים שדורשים שיפורים. וחוזר חלילה ל-12.
15. הרצה – בודקים את המשחק על מדגם מייצג של קהל היעד, ורואים את התגובות.
16.סבב שיפורים – משפרים את הדברים שדורשים שיפורים. וחוזר חלילה ל-12.
17.הפצה! – המשחק מאושר וגם אנחנו, ומתחילים להפיץ את המשחק החוצה.

18.אם שרדתם עד לפה ואתם מחפשים פיתוח משחק חינוכי, נשמח לעזור לכם 🙂

קובץ PDF לדוגמה של אפיון שעשינו למשחק כלאים למכון התורה והארץ, זה ה-קישור לתוצאה.

%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%9b%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d

דילוג לתוכן