מאמר שנכתב ע”י מנכ”ל החברה ופורסם לראשונה ב-More Options. המאמר נכתב כמסקנות מפגישות ופניות של לקוחות שפנו לחברה בבקשה לפיתוח.
“אני צריכה את הפגישה דחוף!, אין לנו הרבה זמן וצריך להוציא את המוצר, אני והשותפה שלי נחכה לך ב:11:00” קול צעיר ורענן מתקשר ומזמן פגישה דחופה לפיתוח של אפליקציה שתהפוך את העולם.
אנחנו קובעים פגישה בבית הקפה הקבוע שבו אני נפגש עם לקוחות. כשאני מגיע לבית הקפה אני מחפש אותן, עם ההתלהבות שלהן הן בטח הקדימו. אני לא רואה צעירות בשום מקום בבית הקפה. פתאום נגשת אלי משהי, סביב גיל 54 ושואלת האם אני עמי. כשאני עונה בחיוב היא מציגה את עצמה “שלום, אני מוריה“. לא צפיתי לזה… אבל אולי בעצם כן?
“אני צריך את הפגישה דחוף! אם אפשר מחר בבוקר תשע אפס אפס, אני ואלי נחכה לך” קול בס סמכותי ומלא אנרגיות, אנחנו קובעים בתשע אחת חמש בבית הקפה הקבוע, אני מגיע בתשע ועשרה ומתיישב, אני אוהב את המשחק של לשבת ולנחש מי הפגישה שלי. בדלת אני רואה שני בחורים שנכנסים, צעירים מאוד, אחד מהם עדין על מדים, הם נגשים אלי “עמי?” זה אותו קול בס, לא צפיתי לזה.
אבל אולי בעצם כן?
בשני המקרים הקול והכח בקולות שאיתם דיברתי, היו חזקים, בטוחים בעצמם ומרגישים מאוד בטוחים בעצמם, לאורך הזמן הצלחתי להגיע לתובנה בנושא יזמות ואיך היא מושפעת ממגדריות. אין פה מחקר מדעי, לא איכותני ולא כמותי. הדברים מבוססים על הניסיון שלי, ועל אפיון לקוחות (פרסונות) שעשיתי לאחרונה בעסק שלי.
האפיון התייחס ללקוחות רציניים בלבד, כאלה שהערכנו שהם יכולים “להתאבד” על
המיזם. ובאמת יכולים להצליח. ובוודאי שאין פה קביעה מוחלטת.
יזמיות –
מיכל – בשנות העשרים המוקדמות קצת לפני הקמת משפחה או בתחילת ההקמה, מבוססת כלכלית על ידי עבודה של בן הזוג, או עם גב כלכלי חזק מאוד מההורים. למדה עריכת דין אבל מרגישה שזה לא התחום שלה והיא מריצה את העסק שלה. העסק לא מכניס הרבה אבל נותן לה המון סיפוק ועשיה.
חגית – מעל גיל חמישים, מורה לשעבר, עבדה באותו בית ספר 30 שנה ועכשיו היא מרגישה שהגיע הזמן לפרוץ קדימה. כלכלית היא כבר עברה את רוב ההרפתקאות ויש לה חסכונות, היא יכולה להפיק מיזם שיגשים לה את החלום. ואולי גם יכניס כסף.
יזמים-
מיקי – בן 21, רווק, סיים צבא וחזר מהטיול במזרח לפי חודש, יש לו מיזם שיביא לו את האקזיט, כסף הוא הצליח לגייס מהמשפחה, ולמה ללמוד אם הוא יהיה מליונר לפני גיל 30 ואם המיזם הזה לא יצליח אז יהיה עוד אחד.
חיים- בסביבות גיל ארבעים, עובד בהייטק כבר 20 שנה, מתפרנס בכבוד, ורוצה עכשיו לעשות קצת כסף בעצמו אחרי שעזר לבוסים שלו להרוויח מיליונים בחברה. הוא מגיע מבושל עם תבנית ברורה של מה שהוא רוצה שיהיה במיזם, תוכנית עסקית ותוכנית פיתוחית, והוא ייתן כל שניה פנויה וכל כוח שאפשר בשביל שהמיזם יצליח.
בכל המקרים של היזמים שאפיינו אפשר לראות מאפיין בולט אחד משמעותי, יש בסיס כלכלי איתן שעליו ניתן לסמוך, היזמים ברוב המקרים לא מסכנים משהו קריטי וזה מאפשר להם להיות חופשיים להתעסק על המיזם ומקסימום להצליח.
המטרה:
בצד הנשי, המטרה היא להרים מיזם או עסק ולהגשים חלום, לא תמיד יש חיפוש אחרי “אקזיט” ולכן הרבה פעמים העסק יהיה יותר אידיאולוגי ופחות מסחרי, והיזמת תיקח על עצמה מחוייבות אידיאלית שעסק אחר לא היה יכול לקחת. העסקים הנשיים
לרוב יעבדו הרבה יותר לעומק, יעשו עבודת חקר רצינית מאוד וישקיעו את רוב זמנם בחדירה לשוק על ידי התמדה וללא פשרות.
בצד הגברי, המטרה היא להרוויח כסף – אם על ידי עסק רווחי מאוד, או בדרך הקלה
של אקזיט, ולכן יזמים גברים יחפשו הרבה יותר את התכלית ואת ההכנסות מאשר את
העבודה האיטית והמתמידה. פגשתי יזמים שבגיל 30 היו עם 2-3 מיזמים מאחוריהם
עם הפנים לעסק הבא.
הדרך:
הצד הנשי מייחס חשיבות עצומה לדרך ולמימוש, הדברים צריכים להעשות לפי התפיסה והאידיאולוגיה ללא קיצורי דרך, ואם העסק יפסיד בגלל האמת הפנימית של היזמת זה לא נורא. ואם הדרך ארוכה לא קרה שום דבר.
הצד הגברי מייחס חשיבות לדרך, אבל מתייחס אליה כאמצעי להגעה למטרה, ולכן אם צריך יוכל לעגל פינות ולקצר טווחים במקרה הצורך.
התוצאה:
במבחן התוצאה ההתמדה הנשית תביא לתוצאות כיוון שבחפירה לעומק מוצאים
בסוף את הנתיב הנכון לעסק, ואם מלכתחילה החלום היה להרים עסק שיעבוד ויכניס
בצורה טובה (ולא אקזיט מטורף), הרבה יותר קל להגשים את המטרה ולהיות שמחה
בחלקך.
היזמות הגברית היא יזמות של רכבת הרים, משקיעים המון כח בבת אחת על המיזם,
ואז הוא מצליח בגדול או נופל בגדול, המטרה מלכתחילה הייתה להרוויח הרבה כסף,
אז גם אם היזם מצליח להרוויח יפה הוא לא יסתפק בזה כי לא זו הייתה המטרה. עם זאת כשההצלחה באה היא באה בענק.
המסקנות:
נשים יזמיות ילכו עד הסוף עם המוצר שאליו הן כיוונו מלכתחילה ולכן יצליחו בסופו של דבר. עם זאת במידה והגב הכלכלי לא יהיה קיים ולא יחזיק אותן העסק לא יוכל להתקיים. ולכן נשים ללא גב כלכלי יתקשו מאוד ליזום בשנות הקמת המשפחה ועד אמצע שנות ה-50 שאז רוב המשפחות מצליחות להתבסס.
גברים יזמים עובדים בטווחים יותר קצרים ולכן יצליחו להרים יותר מיזמים לאורך הזמן, ואולי לשלב אותם עם עבודה ולימודים, הם מכווני מטרה ולכן ברגע שירגישו המטרה התפספסה ימשיכו הלאה.
האחריות המשפחתית לא משנה אם היא על הצד הנשי או הגברי לא מאפשרת יזמות מוחלטת ודבקות אין סופית ברעיון, ככל שהמחויבות הכלכלית כלפי המשפחה יורדת כך קל יותר ליזום ולקחת סיכון בפיתוח מיזם ועסק.
בצד הנשי – גב כלכלי חזק ואיתן או האפשרות ההפוכה שבא לחלוטין אין להפסיד – הן הבסיס ליזמות ולקיחת סיכונים עסקיים.
בצד הגברי – גב כלכלי יהיה דבר מאוד חשוב, אבל עדין אפשר על הדרך לבצע מיזם ולנסות להצליח.
בפועל:
יזמות והקמת עסק תעבוד הכי נכון בשילוב של הצד הנשי המתמיד והמעמיק ביחד עם הרצון הגברי לכסף גדול ותוצאות מידיות, הרצון הגברי יחזיק את העסק בטווח הקצר על חשבון מושלמות המוצר / שירות / נראות, והצד הנשי ידע לגרום לעסק להחזיק ולהתחזק לאורך זמן עם שיפור האיכות ושמירה על רמה גבוהה לאורך זמן.